הכמיהה לגיבורים היא צורך משותף לכל חברה. בנוסף להיותו מוקד להזדהות לאומית מגלם הגיבור את מיטב התכונות אותן מבקשים להנחיל לדור הצעיר.-יש כמה וכמה סוגים שונים של גיבורים: פיסיים ורוחניים – שזכו להערצה במהלך הדורות: אלים, נביאים, משוררים, כמרים, פילוסופים ומלכים. כל אלה היו מוקד להערצה בכל דור ודור. בחייהם ובמותם, בניצחונם ובתבוסתם, היוו גיבורים אלה סמל ודוגמה לכל ציבור שחיפש הנהגה, חסות, צדק ויושר – ממוקדים בדמות אחת – זו שתהיה לו לאב, למופת ולמושיע, גם במצבים שלכאורה אין מהם ישועה.
אבל גם צריך לזכור שבניהם היו לא מעט נשים שזכו בתואר 'גיבורת שואה'.
ובעקבות זאת הופנו הזרקורים למקומה של האשה בשואה ולשאלת הגבורה הנשית.
מאמר זה עוסק באחדות מגיבורות אלו ובמקומן בזיכרון הקולקטיבי של ציבורים שונים בארץ, באירופה ובארה"ב. אילו גיבורות נקלטו בתודעת הציבור ומדוע הועמדו דווקא הן באור הזרקורים? האם שונה דימויין באופן מהותי מהמציאות ההיסטורית של חייהן ופעילותן.
מאמר זה עוסק באחדות מגיבורות אלו ובמקומן בזיכרון הקולקטיבי של ציבורים שונים בארץ, באירופה ובארה"ב. אילו גיבורות נקלטו בתודעת הציבור ומדוע הועמדו דווקא הן באור הזרקורים? האם שונה דימויין באופן מהותי מהמציאות ההיסטורית של חייהן ופעילותן.
ומה לגבי 'גיבורות אקטיביות' ברמה הבינלאומית? כאן עולות מספר דמויות, ביניהן: צביה לובטקין, חייקה גרוסמן, חנה סנש,- אחת מ- 32 השליחים-צנחנים שנשלחו על ידי היישוב לאירופה הכבושה, נתפסה על ידי ההונגרים והוצאה להורג בבודפשט בנובמבר 1944. עצמותיה הועלו ארצה בשנת 1950 ונטמנו בטקס ממלכתי בהר הרצל.
סיפור הנצחתה של חנה סנש קשור אף הוא בתהליכים פוליטיים פנים-יישוביים ופנים-ישראליים. באותה עת חדרה לארץ האויב צעירה נוספת שנתפסה, נכלאה, נשפטה, עונתה והוצאה להורג – חביבה רייק. שתיהן זכו לתואר 'גיבורות', שתיהן מופיעות בספרי היסטוריה של עם ישראל, על שם שתיהן נקראו קיבוצים – להבות חביבה ויד חנה. אולם בעוד ששמה של סנש מוכר בתפוצות, במיוחד במרחב החרבות הדובר אנגלית וגרמנית (שלא לדבר על הונגרית), שמה של רייק ידוע לקומץ קטן של אנשים בלבד, אפילו בתוך סלובקיה. מדוע? עוד בשנות הארבעים הוצגה חנה סנש כדמות הרומנטית יותר מבין השתיים. מדובר היה בבתו של סופר הונגרי ידוע, בת למשפחה מתבוללת, שהתיתמה מאביה בנעוריה ולאחר מכן מצאה את דרכה לתנועה הציונית. בשונה מרייק, אף היא יתומה אך ממשפחת פועלים פשוטה מסלובקיה, היא השאירה מזוודה מלאה שירים, ואלה הפכו לשירי תנועות הנוער, שלפחות אחד מהם, 'אשרי הגפרור', הוא חלק קבוע של טקסי יום השואה עד עצם היום הזה. שתיהן נידונו למוות על ידי משטרים מקומיים ששיתפו פעולה עם הנאצים. אך בעוד שרייק הוצאה להורג יחד עם כל יהודי האזור בו נתפסה, הוצע לסנש לבקש חנינה ובכך להציל את חייה. היא סירבה להתחנן על נפשה בפני השלטונות ההונגריים והובלה אל מותה בפני כיתת יורים. אקט זה,שנודע ברבים עם תום המלחמה, העלה אותה לדרגת גבורה ייחודית בעיני הציבור. בשנות החמישים עלה סיפורה של חנה סנש לכותרות מספר פעמים: בפעם הראשונה, בעת שעצמותיה הועלו ארצה בשנת 1950; בפעם השנייה, כשאמה יצאה להגנת הקבוצה הקומוניסטית בקיבוץ יד חנה; בפעם השלישית כשאמה מסרה עדות ב'משפט קסטנר', שהיה אולי המשפט הפוליטי החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל.
היבט האישיותי הרומנטי, המשפטי, האידיאולוגי והפוליטי הביא את דמותה של חנה סנש לתשומת ליבם של סופרים ומחזאים ברחבי העולם. כבר בשנת 1947 ביססה הסופרת האמריקנית מרי סירקין את ספרה 'אשרי הגפרור' על סיפור חייה של חנה סנש. בשנות החמישים נכתבו עליה מספר מחזות כולל המחזה 'חנה סנש' מאת אהרון מגד בשנת 1958. ההצגה עלתה על הבמה לא רק בישראל אלא בגרמניה ובארה"ב, ובכך הגיע דבר גבורתה למרחבי התרבות של דוברי גרמנית ואנגלית. במהלך הזמן נכתבו עליה מחזות וספרים נוספים: ספר שהיה מבוסס על יומנה ושיריה; ספרו של אנתוני מסטרס 'הקיץ שדמם'; מחזהו של דוד שכטר 'חנה סנש'; יצירתה הספרותית של רות ויטמן 'מבחנה של חנה סנש'; ספרה של מקסין שור 'חנה סנש: שיר של אור'; ספרו של שכנה לשעבר מבודפשט, פיטר היי, 'גיבורים פשוטים'; ספרה של לינדה אטקינסון 'בלהבה בוערת'; ולבסוף סרטו של מנחם גולן, 'מלחמתה של חנה סנש'. ברור היה, כיצד מספרם הרב של ספרים, מחזות וסרטים באנגלית אפשרו לסיפורה של חנה סנש לעבור את מחסום התרבות העברית, להחדיר את דמותה לתוך מרחבי תרבות שונים ברחבי העולם, ולהופכה לגיבורת שואה 'בינלאומית'.
כיצד נבנית גיבורת שואה בעין הציבור? כפי שראינו, המציאות ההיסטורית של פעילותה הינה רק מרכיב אחד, לאו דווקא מרכזי, בהיווצרותה. גורמים פוליטיים, לוקאל-פטריוטיזם, חשיפה, פרסום מכוון בשפה הנכונה וסתם מזל הינם לעיתים מרכיבים בעלי חשיבות מאותה מדרגה. וכמובן, פעם אחר פעם ניכר עד כמה הנתיב המוליך מהיסטוריה אל הזיכרון עובר דרך אולפן ההפקות. שם עדיף שהגיבורות תהיינה יפות וצעירות האם אי פעם הופיעה בסרט גיבורת שואה זקנה ומכוערת?
| כותר: | חגרה בעוז מותניה: גיבורות השואה בזיכרון הקולקטיבי |
| מחברת: | תידור, יהודית באומל |
| תאריך: | תשנ"ו , גליון יג |
| שם כתב העת: | דפים לחקר תקופת השואה |
