חנה סנש

השליחות:

מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. כ-59 מיליון איש, מתוכם כ-40 מיליון אזרחים, נהרגו במלחמה‏.
בזירה האירופית החלה המלחמה ב-1 בספטמבר 1939, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין, והסתיימה ב-8 במאי 1945 עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי. בזירה האסייתית החלו אירועי המלחמה עם תחילת מלחמת סין-יפן השנייה ב-7 ביולי 1937, והסתיימו ב-15 באוגוסט 1945 עם כניעת יפן לארצות הברית, וב-9 בספטמבר עם כניעתה הפורמלית של יפן לסין.


באותו זמן הבריטים שלטו בארץ ולכן הינודים הבינו שהם חייבים להתגיס לצבא הבריטי כדי להגן על עצמם. למרות שהם לא רצו לעזור לבריטים בגלל שהבריטים הבטיחו הבטחות ולא קימו, אבל למרות זאת הם החליטו להצטרף ולכן המון חיילים יהודים התגיסו לצבא.

.אל חנה פנה  יונה רוזנפלד-רוזן מקיבוץ מעגן, חבר פלמ"ח ומצנחני היישוב, והציע לה להצטרף לקבוצה שתצא אל מעבר לקווי האויב הנאצי במטרה לארגן ולהציל יהודים. היא לא היססה לרגע – והתנדבה לשליחות שממנה לא שבה.

בנובמבר 1943 התנדבה חנה לצבא הבריטי,והצטרפה לקבוצת צנחנים שנועדו לצנוח על אדמת אירופה, במסגרת המאבק בגרמניה הנאצית. חנה עברה גם קורס אלחוט של ה"הגנה" ברמת הכובש, אחר כך גויסה לחיל האוויר הבריטי.

ב-15 במרץ 1944 צנחו חנה סנש וחבריה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי, שם הצטרפו לקבוצת פרטיזנים מקומית.

 ובינואר 1944, לאחר שעברה קורס צניחה ברמת דוד, יצאה למצרים לאימונים נוספים ובהמשך לבארי, בדרום איטליה. תפקידיה מטעם הבריטים היו מודיעין ומילוט צוותי אוויר שנפלו בשבי או צנחו ממטוסיהם שנפגעו. בעיניה, מטרתה העיקרית הייתה זו של הנהגת היישוב וה"הגנה" – הצלת יהודים וארגונם להגנה עצמית. ערב צאתה לשליחותה כתבה: "אני הולכת מתוך שמחה, מתוך רצון חופשי ומתוך הכרה ברורה של קשיים. אני רואה זכות בהליכתי וגם חובה". בין כינוייה לצורך השליחות: אניקו, הגר, מדליקת הגפרור CORTING, GEORGE,, MINNIE. בחודש מארס 1944 צנחה יחד עם אבא ברדיצ'ב, ראובן דפני ויונה רוזן בשטחים שבידי הפרטיזנים ביוגוסלוויה, במטרה לחצות את הגבול ליעדה – הונגריה.  

לפי התכנון הייתה חנה סנש אמורה לעבור יחד עם יואל פלגי ופרץ גולדשטיין אולם היא חצתה את הגבול בנפרד, ב- 9 ביוני 1944חצתה את הגבול להונגריה ונתפסה על ידי חיילים הונגרים ונלכדה מייד. כעבור זמן מה עברו ונלכדו גם שני הצנחנים האחרים ונכלאו באותו כלא, בבודפשט. הם נשלחו לגרמניה, פלגי הצליח לברוח מהרכבת וגולדשטיין נרצח במחנה אורניינבורג. חנה סנש נשלחה לכלא בבודפשט, שם נחקרה בעינויים עונתה קשות בכלא ואף הופגשה עם אמה כאמצעי לחץ לגלות סודות צבאיים, בין השאר את צופן הקשר במכשיר שהיה בידיה. היא הועמדה לדין באשמת ריגול ובגידה במולדת(שהרי נולדה בהונגריה),  ובמשפטה שנפתח ב- 28 באוקטובר הודתה רק שבאה להציל יהודים והטיחה דברים קשים בשופטים ההונגרים, משרתי הכובש הנאצי. היא נידונה למוות לפנישהסתיים משפטה,היא סירבה לבקש חנינה ואף סירבה לכסות עיניה מול כיתת היורים.
ערב הוצאתה להורג ב- 7 בנובמבר 1944(כ"א בחשוון ה'תש"ה), בהיותה בת 23, כתבה לאמה: "אמא אהובה! רק זאת אוכל להגיד לך: מיליוני תודות. וסליחתך אבקש אם אפשר. את לבדך תביני מדוע אין כאן צורך עוד במילים... באהבה אין קץ, בתך"

חנה סנש
בת קתרינה ובלה
בית העלמין הצבאי: הר הרצל
אזור: א     חלקה: 19     שורה: 2     קבר: 1